תנ"ך על הפרק - ישעיה נח - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה נח

392 / 929
היום

הפרק

קְרָ֤א בְגָרוֹן֙ אַל־תַּחְשֹׂ֔ךְ כַּשּׁוֹפָ֖ר הָרֵ֣ם קוֹלֶ֑ךָ וְהַגֵּ֤ד לְעַמִּי֙ פִּשְׁעָ֔ם וּלְבֵ֥ית יַעֲקֹ֖ב חַטֹּאתָֽם׃וְאוֹתִ֗י י֥וֹם יוֹם֙ יִדְרֹשׁ֔וּן וְדַ֥עַת דְּרָכַ֖י יֶחְפָּצ֑וּן כְּג֞וֹי אֲשֶׁר־צְדָקָ֣ה עָשָׂ֗ה וּמִשְׁפַּ֤ט אֱלֹהָיו֙ לֹ֣א עָזָ֔ב יִשְׁאָל֙וּנִי֙ מִשְׁפְּטֵי־צֶ֔דֶק קִרְבַ֥ת אֱלֹהִ֖ים יֶחְפָּצֽוּן׃לָ֤מָּה צַּ֙מְנוּ֙ וְלֹ֣א רָאִ֔יתָ עִנִּ֥ינוּ נַפְשֵׁ֖נוּ וְלֹ֣א תֵדָ֑ע הֵ֣ן בְּי֤וֹם צֹֽמְכֶם֙ תִּמְצְאוּ־חֵ֔פֶץ וְכָל־עַצְּבֵיכֶ֖ם תִּנְגֹּֽשׂוּ׃הֵ֣ן לְרִ֤יב וּמַצָּה֙ תָּצ֔וּמוּ וּלְהַכּ֖וֹת בְּאֶגְרֹ֣ף רֶ֑שַׁע לֹא־תָצ֣וּמוּ כַיּ֔וֹם לְהַשְׁמִ֥יעַ בַּמָּר֖וֹם קוֹלְכֶֽם׃הֲכָזֶ֗ה יִֽהְיֶה֙ צ֣וֹם אֶבְחָרֵ֔הוּ י֛וֹם עַנּ֥וֹת אָדָ֖ם נַפְשׁ֑וֹ הֲלָכֹ֨ף כְּאַגְמֹ֜ן רֹאשׁ֗וֹ וְשַׂ֤ק וָאֵ֙פֶר֙ יַצִּ֔יעַ הֲלָזֶה֙ תִּקְרָא־צ֔וֹם וְי֥וֹם רָצ֖וֹן לַיהוָֽה׃הֲל֣וֹא זֶה֮ צ֣וֹם אֶבְחָרֵהוּ֒ פַּתֵּ֙חַ֙ חַרְצֻבּ֣וֹת רֶ֔שַׁע הַתֵּ֖ר אֲגֻדּ֣וֹת מוֹטָ֑ה וְשַׁלַּ֤ח רְצוּצִים֙ חָפְשִׁ֔ים וְכָל־מוֹטָ֖ה תְּנַתֵּֽקוּ׃הֲל֨וֹא פָרֹ֤ס לָֽרָעֵב֙ לַחְמֶ֔ךָ וַעֲנִיִּ֥ים מְרוּדִ֖ים תָּ֣בִיא בָ֑יִת כִּֽי־תִרְאֶ֤ה עָרֹם֙ וְכִסִּית֔וֹ וּמִבְּשָׂרְךָ֖ לֹ֥א תִתְעַלָּֽם׃אָ֣ז יִבָּקַ֤ע כַּשַּׁ֙חַר֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲרֻכָתְךָ֖ מְהֵרָ֣ה תִצְמָ֑ח וְהָלַ֤ךְ לְפָנֶ֙יךָ֙ צִדְקֶ֔ךָ כְּב֥וֹד יְהוָ֖ה יַאַסְפֶֽךָ׃אָ֤ז תִּקְרָא֙ וַיהוָ֣ה יַעֲנֶ֔ה תְּשַׁוַּ֖ע וְיֹאמַ֣ר הִנֵּ֑נִי אִם־תָּסִ֤יר מִתּֽוֹכְךָ֙ מוֹטָ֔ה שְׁלַ֥ח אֶצְבַּ֖ע וְדַבֶּר־אָֽוֶן׃וְתָפֵ֤ק לָֽרָעֵב֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְנֶ֥פֶשׁ נַעֲנָ֖ה תַּשְׂבִּ֑יעַ וְזָרַ֤ח בַּחֹ֙שֶׁךְ֙ אוֹרֶ֔ךָ וַאֲפֵלָתְךָ֖ כַּֽצָּהֳרָֽיִם׃וְנָחֲךָ֣ יְהוָה֮ תָּמִיד֒ וְהִשְׂבִּ֤יעַ בְּצַחְצָחוֹת֙ נַפְשֶׁ֔ךָ וְעַצְמֹתֶ֖יךָ יַחֲלִ֑יץ וְהָיִ֙יתָ֙ כְּגַ֣ן רָוֶ֔ה וּכְמוֹצָ֣א מַ֔יִם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יְכַזְּב֖וּ מֵימָֽיו׃וּבָנ֤וּ מִמְּךָ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם מוֹסְדֵ֥י דוֹר־וָד֖וֹר תְּקוֹמֵ֑ם וְקֹרָ֤א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ מְשֹׁבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת׃אִם־תָּשִׁ֤יב מִשַּׁבָּת֙ רַגְלֶ֔ךָ עֲשׂ֥וֹת חֲפָצֶ֖יךָ בְּי֣וֹם קָדְשִׁ֑י וְקָרָ֨אתָ לַשַּׁבָּ֜ת עֹ֗נֶג לִקְד֤וֹשׁ יְהוָה֙ מְכֻבָּ֔ד וְכִבַּדְתּוֹ֙ מֵעֲשׂ֣וֹת דְּרָכֶ֔יךָ מִמְּצ֥וֹא חֶפְצְךָ֖ וְדַבֵּ֥ר דָּבָֽר׃אָ֗ז תִּתְעַנַּג֙ עַל־יְהוָ֔ה וְהִרְכַּבְתִּ֖יךָ עַל־בָּ֣מֳותֵי אָ֑רֶץ וְהַאֲכַלְתִּ֗יךָ נַחֲלַת֙ יַעֲקֹ֣ב אָבִ֔יךָ כִּ֛י פִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
קרא בגרון אל תחשוך. אפשר דהכונה אל תחשוך בטענה שאינם מקבלים דבזה נתחייבו הצדיקים בימי יחזקאל כמ"ש בשבת פ' במה בהמה. אלא כשופר הרם קולך. ואתיא מכללא דבצבו' באמירה לחוד סגי כמ"ש הרב הנמקי משם הריטב"א ז"ל סוף פ' הבא על יבמתו דבצבור אין צורך לקללה או הכאה וז"ש הגד לעמי פשעם., ] ואותי יום יום ידרושון. אפשר דהכונה יום יום יום ראש השנה ויום כיפור ידרושון צועקים ושואלים חיים וטובה ומראים שעובדים אותי ורוצים לדעת דרכי ודומים כגוי אשר צדקה עשה וכו': הלא פרוס לרעב לחמך וכו'. פי' דעיקר הצדקה לתת לו לחם וכמ"ש דמקרב הנאתיה ואמרו רז"ל דהנותן לחם לעני כמקריב קרבנות. ודקדק לומר לחמך שיתן לו מהלחם אשר הוא אוכל שלא יאכל הוא לחם קמח סלת ויתן פת קיבר לעני ולז"א לחמך: וזרח בחשך אורך. אפשר דרמז מ"ש רבינו האר"י ז"ל דעבירה אינה מכבה צדקה וז"ש וזרח בחשך הגם דעשה עבירה והוא בחשך. מ"מ עבירה אינה מכבה צדקה וזרח בחשך אור הצדקה ונחך ה' תמיד דהעושה צדקה הנהגתו על ידו יתברך דוקא: אם תשיב משבת רגלך וכו'. פירש הרב מהר"ר ישועה זיין ז"ל במ"ש שההולך במדבר ואינו יודע יום שבת דמונה ששה ימים ומקדש ז' ובכל יום עושה בצמצום פרנסתו אף ביום הז' ומנכר ליה בקדושה ואבדלתא וז"ש אם תשיב משבת רגלך פירוש ששכחת איזה יום שבת אז תעשה כל יום פרנסה בצמצום ואפי' בז' עשות חפציך ביום קדשי שמותר לעשות פרנסה ביום השביעי וכי תימא במה יוכר יום שבת לז"א וקראת לשבת עונג בקדושה ואבדלתא עכ"ד. ואפשר לרמוז במ"ש בשבת דף ק"ן מעשה בחסיד אחד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ונמלך עליה לגודרה ונזכר ששבת היה ונמנע אותו חסיד ולא גדרה ונעשה לו נס ועלתה בו צלף וממנו היתה פרנסתו. וכתב מהרש"א בח"א דאע"ג דהרהור מותר וגם היה בשוגג דלא נזכר שהיה שבת עשה חסידות. וז"ש אם תשיב משבת רגלך שאתה קרוב לצאת חוץ לתחום או שיש לך איזה דבר עליך ואין אתה יכול לצאת מן העיר ונמנעת וכיונת לשמור שבת אף שנזהרת מל"ת מעלה עליך שקיימת מ"ע כמ"ש נותנין לו שכר כעושה מצוה וכמו שפירשתי בעניותי אף לא פעלו עולה הוי כמו בדרכיו הלכו מ"ע וזהו חפציך מצות ביום קדשי. וקראת לשבת ענג דכל מה שתאכל תכוין לכבוד שבת לקדוש ה' מכובד. וכבדתו לשבת מעשות דרכיך כחול מפני שבשוגג מצאת בהרהור לעשות מלאכה אחר השבת והיה דרך מציאה שהיה בשוגג ונזכרת וז"ש ממצוא חפצך. אז תתענג על ה' שישלח לך פרנסתך כחסיד הנז' מלבד שכרו לעה"ב והרכבתיך על במותי ארץ החיים:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך